Archive for the ‘רוסית’ Category

האטימולוגיה וההגדרה של המילה ביטניק לא מדויקות.

ההגדרה היא: כינוי אמריקני רווח בספרות המודרנית לצעיר "זועם", הבועט במסורת […] המפגין "לא אכפתית" וגו'. כמה בעיות: למה "זועם" במירכאות? זועם זה זועם. ולמה הניסוח הבן יהודאי המוזר "לא אכפתיות"? מקובל בימינו "חוסר אכפתיות", וגם כאן לא צריך מירכאות.

ומה שיותר חמור: אין כאן שום אזכור לביטניקים המקוריים – המשוררים של דור קרואק וגינסברג. קרואק עצמו המציא את המונח "Beat generation", שזה, למיטב הבנתי – "הדור המוכה, החבוט". תורת הצורות של האנגלית לא אומרת את זה בבירור, אבל נראה לי שמדובר ב"בינוני פעול" ובכל אופן יש לציין את זה באטימולוגיה ולא רק לכתוב "beat להכות". גם את הסיומת הרוסית "ניק" צריך להזכיר באטימולוגיה; היא לא מוזכרת גם בערכים "קיבוצניק" ו"מושבניק", ועל זה עוד אכתוב.

חלק מהשגיאות שאני מוצא באבן שושן הן בקושי שגיאות אלא חוסר התאמה לטעם הקטנוני שלי. אבל יש גם שגיאות ממש מביכות.

ספוטניק הוא הלוויין המלאכותי הראשון ששוגר לחלל. עשו את זה הרוסים בשנת 1957. זה היה כדור מתכת בקוטר 58 סנטימטר עם מכשירי מדידה, משדר רדיו וארבע אנטנות. הוא הקיף את כדור הארץ ושידר אותות פשוטים שריגשו את כל האנושות ועצבנו כמה אמריקאים.

ומה אומר אבן שושן? "ספוטניק [רוסית: sputnik בן לוויה] כינויו של הלוויין הרוסי הראשון שהמריאו בו שני קוסמונאוטים בשנת 1957 אל הירח."

אהם. הוא לא נשא קוסמונאוטים, בטח לא שניים, והוא לא טס אל הירח. זו שגיאה מביכה במיוחד, אך מעבר לזה, זה מעלה שוב את בעיית ההגדרות האנציקלופדיות, שלא כל כך נחוצות למילון לשוני ויכולות בקלות להפריע.

גם האטימולוגיה לא מושלמת: спутник זה אכן "בן לוויה" ברוסית, אבל אפשר גם לציין שזו המילה הרוסית הכללית ללוויינים טבעיים (ירחים) ומלאכותיים.

ודבר אחרון: בהחלט אפשר לציין שהלוויין הזה לא רק רוסי אלא גם סובייטי. המילה סובייטי הייתה חשובה מאוד פעם. אם קוראים חומר שיצא אז ב-1957 על האירוע, רואים שבמקורות רוסיים וזרים קוראים לו בעיקר סובייטי ולא רוסי.

באבן שושן המילה סְצֵנָה כתובה בלא יו"ד וטוב שכך – לא צריך לעודד כתיבת יו"דים מיותרים לציון צליל /e/ – וכבר שמעתי אנשים שמבטאים "סֵצִינָה" ר"ל. עם זאת, הכתיב "סצינה" די נפוץ (בגוגל – תוצאות כמעט שוות ל"סצנה"), אז אולי אפשר לציין אותו את ככתיב לא תקני, למשל על ידי הפניה מ"סצינה" ל"סצנה". מן הסתם הערכים האלה יופיעו אחד אחרי השני, כי בעברית אין עוד מילים שמתחילות בסצ'. אז אולי אפשר לוותר על זה.

אבל מה שיותר חשוב הוא חסרונו של פירוש שנפוץ מאוד היום – כינוי לתופעה תרבותית, סגנון, כגון "סצנת הָאָנִימָה", "סצנת המטאל". רוזנטל מספק הגדרה טובה שאפשר לאמץ בלי הרבה שינויים גם למילון כללי: "מכלול התרחשויות בתחום חברתי־תרבותי". מעניין לציין שמילון Merriam-Webster Collegiate לא נותן לכך הגדרה ברורה; הדבר הכי קרוב כנראה הוא sphere of activity, וגם את זה אני מבין רק לפי הדוגמה the drug scene. המשמעות הזאת כנראה חדשה למדי, כי היא לא מופיעה ב-Webster's Third.

לגבי האטימולוגיה: רוזנטל מציין את הרוסית כמקור. יש סיכוי טוב שזה נכון לגבי ההגייה בצד"י, שכן קשה להאמין שהצד"י הגיעה לעברית ישר מהלטינית, וכנראה כדאי לציין את זה באבן שושן. עם זאת, לא נראה לי שמשמעות כזאת קיימת ברוסית והיא כנראה הגיעה אל העברית מאנגלית – אבל תקנו אותי אם אני טועה.

אבן שושן כותב באטימולוגיה של "גולג" בקצרה: "רוסית". יש להרחיב: מדובר בראשי תיבות של "ההנהלה הראשית של מחנות עבודה לתיקון" (כך כתוב בוויקיפדיה העברית). חוץ מזה, יש בעיה בהגדרה: אבן שושן אומר שזה "מחנה". אמנם בפועל המילה גולג משמשת בעברית ובשפות אחרות במובן של "מחנה", אבל זה גם השם של אותה ההנהלה ושל כל רשת המחנות.

מָמוּתָה, מָמוּטָה – האטימולוגיה מציינת תחילה אנגלית mammoth ואח"כ רוסית mammot. ברוסית עכשווית זה мамонт, כלומר mamont. המילון של צ'רניך לא מציין שום צורה רוסית עם m מוכפלת ולפיו הצורות הרוסיות העתיקות הן כנראה mamot ו-mamon שתיארו חיות אגדיות או לחלופין – סוגים של קוף או של חפרפרת ומכאן התגלגלו לממוטה, שלפי האגדות חיה מתחת לאדמה. צ'רניך מודה שהאטימולוגיה הזאת אינה ברורה לגמרי, אבל לכל הפחות היה ראוי לכתוב את המילה הרוסית בלי שגיאה – mamont או mamut ולציין מתי המילה נכנסה לעברית, והאם נכנסה מאנגלית או מרוסית (ואם מרוסית, אז אין צורך לציין את המילה האנגלית). כמו כן, היה לדידי טוב אם המילון היה ממליץ באופן חד משמעי על כתיב בטי"ת, משום שהכתיב בת"ו נראה לי מושפע מאנגלית אף על פי שאין בכך צורך.

חלטורה – האטימולוגיה רק אומרת "רוסית" וזה נכון, אבל יש לזה המשך מעניין מאוד וראוי לציון. ההוראה המוכרת בעברית התקבעה ברוסית אחרי הפכת 1917. ההוראה הקודמת נשכחה ברוסיה לגמרי: זה היה כינוי לאוכל שמחולק בחינם בכנסייה בטקסי אזכרה. השם הזה הגיעה מפתק עם שמות של מתים שנמסר לכנסייה לצורך טקס האזכרה, שנקרא ביוונית ולטינית chartularium, הקטנה של charta – פתק.