Archive for the ‘צורות נדירות’ Category

רכשתי את המהורה החדשה של „דקדוק הפה והאוזן” של עוזי אורנן. נתקלתי שם ברשימת מילים שבהן יש א כאת קריאה (עמ׳ 40). בהן – „פֹּארָה” ו„נְכֹאת”. זה היה חשוב לי, כי אני מתחזק את הערך חולם בוויקיפדיה, ויש בו רשימת מילים שבהן יש א במקום ו. כמובן, לפני שהוספתי אותן לערך, רציתי להצליב עם מקורות אחרים, וגיליתי דברים מעניינים.

עם „נכאת” אין בעיות מיוחדות, אבל היה נחמד לראות שאבן־שושן מספר ש„נכאת” זה מין בושם, ובאותו הערך אומר ש„בית־נכות” היא מילה אחרת שנכתבת באות ו. טוב להזכיר טעויות נפוצות כאלה באותו הערך.

הסיפור של „פארה” מעניין יותר. פירושה המילה הזאת הוא „ענף”, והיא מופיעה מספר פעמים בספרי הנביאים. אבן־שושן מפנה ליחזקאל לא ד, אבל לא התעצלתי ובדקתי בספר תנ״ך אמתי, והנה מסתבר שהפסוק הנכון הוא יחזקאל לא ה, ולא ד. כמה פסוקים אחרי־כן, ביחזקאל לא יג אפשר לראות גם הבדל בין התנ״ך של אהרן דותן לבין תנ״ך קורן – המילה הזאת מופיעה שוב, ואצל דותן כתוב „פֹּארֹתָיו” ובקורן – „פֹּרֹאתָיו”. יהיה מעניין לבדוק את זה יותר לעומק.

נתקלתי במילה ארדיכל וחשבתי שזו שגיאה, אבל מסתבר שזו צורה אחרת של "אדריכל" שאף קשורה יותר למקור האכדי erad-ekaly. "ארדיכל" באבן שושן זה ערך שלם עם שתי הגדרות: 1. בנאי מומחה (ללא מקורות); 2. ארכיטקט, מומחה לתכנון בניינים וגו' עם מובאה מדוד שמעוני.

הערך "אדריכל" מתחיל בבלבול: "הצורה המקורית: ארדיכל, ר' ערך זה; בדפוסי התלמוד ובלשון ימינו רווחת גם הצורה ארדיכל". לפי קוסובסקי, בתלמוד יש רק "אדריכל", אבל אולי אני לא מחפש מספיק טוב, ועל לשון ימינו אין ספק שהצורה הרווחת היא "אדריכל". ל"אדריכל" יש שלוש הגדרות: 1. מומחה לבניין, עם מובאה מבבא מציעא; 2. ארכיטקט, מהנדס מומחה לתכנון מבנים וגו' עם מובאה מביאליק; 3. הוגה רעיון חדש: אדריכל השלום. כלומר שתי ההגדרות הראשונות של "אדריכל" כמעט זהות לאלה של "ארדיכל" ומתועדות טוב יותר.

כל זה מצביע על כך ש"ארדיכל" צריך פשוט להפנות ל"אדריכל".