Archive for the ‘ערך מיותר’ Category

מילון אבן שושן, כרך נ-ע, עמ' 1378, עמודה שלישית. לערך עלה יש רשימה ארוכה של ביטויים. בין "עָלָה הַכּוֹרֵת עָלָיו" לבין "עָלָה יָפֶה" נמצא "???". שלושה סימני שאלה. מעניין מה הם רצו לכתוב שם ולא היו בטוחים.

מודעות פרסומת

נתקלתי במילה ארדיכל וחשבתי שזו שגיאה, אבל מסתבר שזו צורה אחרת של "אדריכל" שאף קשורה יותר למקור האכדי erad-ekaly. "ארדיכל" באבן שושן זה ערך שלם עם שתי הגדרות: 1. בנאי מומחה (ללא מקורות); 2. ארכיטקט, מומחה לתכנון בניינים וגו' עם מובאה מדוד שמעוני.

הערך "אדריכל" מתחיל בבלבול: "הצורה המקורית: ארדיכל, ר' ערך זה; בדפוסי התלמוד ובלשון ימינו רווחת גם הצורה ארדיכל". לפי קוסובסקי, בתלמוד יש רק "אדריכל", אבל אולי אני לא מחפש מספיק טוב, ועל לשון ימינו אין ספק שהצורה הרווחת היא "אדריכל". ל"אדריכל" יש שלוש הגדרות: 1. מומחה לבניין, עם מובאה מבבא מציעא; 2. ארכיטקט, מהנדס מומחה לתכנון מבנים וגו' עם מובאה מביאליק; 3. הוגה רעיון חדש: אדריכל השלום. כלומר שתי ההגדרות הראשונות של "אדריכל" כמעט זהות לאלה של "ארדיכל" ומתועדות טוב יותר.

כל זה מצביע על כך ש"ארדיכל" צריך פשוט להפנות ל"אדריכל".

למילה יַחְדָּו יש גיזרון משונה. מה עושה הו"ו בסוף? האם מדובר ב*יְחַדִים שֶׁלּוֹ? ככל הנראה לא. במקרא סיומות של זכר נכתבו לרוב ביו"ד – למשל בָּנָיו. אנחנו רגילים לראות את היו"ד הזאת ורובנו לא שואלים את עצמנו מדוע בעצם היא שם, אם אנחנו בכלל לא הוגים אותה. במילים כמו בָּנָיו היא כנראה משתמרת מצורת הרבים "בני" שהצטרפה אליה הסיומת "הוא"; מ"הוא" נשארה הו"ו ומסיומת הרבים -י נשארה היו"ד, אבל היא לא נהגית. מילים כגון שְׂלָו (שליו, מין ציפור) יכולות להיכתב בלא יו"ד בכתיב מנוקד, משום שלא מדובר בסיומת של שייכות אלא בחלק מהשורש, אבל בכתיב חסר ניקוד האקדמיה ממליצה על כתיב ביו"ד לשם ההקלה, וטוב שכך.

ובכן, המילה יחדו נכתבת במקרא לרוב בלא יו"ד, כמו שלו. בנוסף, לא מדובר בהכרח בתיאור של קבוצה של גבר ואנשים שנלווים אליו ולא בהכרח בגוף שלישי. למשל במלכים א ג יז – וַאֲנַחְנוּ יַחְדָּו – אנחנו זה גוף ראשון ומדובר בכלל בשתי נשים. כל זה מצביע על כך שכנראה לא מדובר בסיומת שייכות, אלא במשהו אחר. הדקדוק של גזניוס אומר שמדובר אולי בשריד לסיומת יחסה קדומה שמציינת את היות המילה תואר הפועל, אבל קשה לומר בוודאות. בכל מקרה, היה נחמד אם לפחות מעט מן הדברים הללו היו מצוינים באבן שושן. (למען הסר ספק, בהחלט מומלץ לכתוב בעברית חדשה בכתיב לא מנוקד "יחדיו" ולא "יחדו"; במקרים מעטים זה נכתב ביו"ד אף במקרא ובימינו דין מילה זו כדין "שליו" ו"עכשיו" ובעניין הזה אבן שושן בסדר גמור.)

ולבסוף, קיים באבן שושן הערך יַחְדָּוִי, המסומן כשם תואר בעברית חדשה – "שנעשה בעת ובעונה אחת, בו־זמני, סימולטני". הערך לא מציע שום מקור לשימוש במילה הזאת. היא לא מופיעה במאגר המונחים של האקדמיה, לא בעברית ולא כתרגום למילה האנגלית simultaneous. חיפוש בגוגל ל"יחדוי" מוצא רק מקרים של כתיב שגוי ל"יחדיו" ו"ייחודי" ואילו "יחדווי" מוצא רק הודעה בפורום בתפוז, שמציעה את "יחדווי" כתחליף ל"ידוע בציבור", רעיון מוזר למדי. והיא לא מופיעה גם במילון רב מילים. בכל מקרה, נשאלת השאלה – מנין לקחו עורכי אבן שושן את "יחדווי" והאם יש סיבה שמילה זו תופיע במילון? ואולי בכלל מצאתי מילת רפאים אבן שושנית? ("מילת רפאים" – תרגום שלי ל-ghost word. מישהו מכיר מונח אחר לזה בעברית?)