Archive for the ‘הפניה ממילה נפוצה למילה נדירה’ Category

ושוב המילה הבעייתית מיכל. הערת השוליים ה"מפורסמת" בכללי הכתיב חסר הניקוד גורסת כי אין צורך ביו"ד במילה מְכָל, כי ניקודה שווא ולא צירי.

מילונים אחדים גורסים שם צירי כאפשרות שנייה או אף יחידה. ביניהם המילון של קליין ומילון עברי-רוסי של ברוך פודולסקי שהכתיב והניקוד שלו אנרכיים למדי. ה"סופר-מילון" העברי-אנגלי-רוסי, שגם יצא בהשתתפות פודולסקי, לא כולל בכלל את המילה הזאת, אבל כן כולל את מְכָלִית (נפט) בשווא. מדבקות על מכלי דלק, מים והדחה גורסות פעם ביו"ד ופעם בלי, וכן אתרי החדשות הישראליים הגדולים. בקיצור – אנרכיה בלתי נסבלת.

אבל עכשיו לפתע גיליתי את מִיכָל המקראי משמואל ב יז ב, שלבושתי פספסתי בעבר, אף על פי שבאבן שושן המילה כן מופיעה. לפי אבן שושן המקור לא הוברר והפירוש הוא "פלג, נחל". אחרי מִיכָל מופיע מִיכַ"ל (מיכה יוסף כוהן לבנזון; למה בפתח?) ורק אחר כך מיכל לא מנוקד, שמפנה למְכָל.

הגעתי למילה הזו בזכות "יד הלשון" של יצחק אבינרי – אוסף גדול, מעין אנציקלופדי, של מאמרים על עניינים לשוניים. זהו ספר מוזר למדי – המחבר, אין ספק, ידען גדול, אבל גם מאוד לא עקבי בפסיקותיו וגם דעתן עד כדי גיחוך. על אף המגרעות הרבות בספר הזה, הוא אוצר גדול של מקורות מכל תקופות הלשון ומסמך חשוב ביותר שמתעד את היחס ללשון לפני עשורים אחדים, ולכן כנראה עוד אזכיר אותו כאן לא פעם. ובכן, שם מופיעה המילה מיכל המקראית, בחיריק מלא ויו"ד, והמחבר טוען שהוא הוא הציע אותה בשנת תרצ"א כמילה עברית ל"רזרבואר, בית קבול, בריכה" (לפי כתיב המחבר) והמילה נתקבלה – אף על פי שמקורה ופירושה בהקשר של ספר שמואל לא ברור דיו.

אז מנין הגיע המכל בשווא?

ומכיוון שהבלוג הזה בכל זאת עוסק בבעיות באבן שושן, אז הנה הבעיה: הפרטנית – מדוע יש מרחק של ארבע שורות בין מיכל הלא מנוקד המפנה למכל לבין המיכל המקראי? רחוק לי, רחוק לי.

מודעות פרסומת

באבן שושן מופיעה המילה "הרבה" ומוסבר שהיא מקור מן הפועל "הִרְבָּה", וזה בסדר. מילה אחרת במשקל דומה היא "הָחֵל", וגם היא די נפוצה, אבל היא מופיעה רק תחת השורש חלל. קיימת אמנם הצורה "הֵחֵל", שמפנה לשורש חלל, אבל זה לא מושלם. בנוסף, הדוגמה לשימוש הזה היא "החל ביום, החל מיום", כאילו היא שימוש כזה אפשרי רק עם המילה "יום". ברשת קל למצוא דוגמאות ל"שבוע", "חודש", "2008" וכו', כך שאפשר להסתפק ב"החל ב, החל מ".

השם הנפוץ לחיה עם הרעמה המרשימה ממשפחת החתוליים היא "אַרְיֵה". באבן שושן המילה הזאת ממוינת לפי הכתיב "ארי", ובערך מוזכר גם הכתיב "אריה", אבל אם מחפשים לפי האלפבית "אריה", מוצאים "יצירה מוזיקלית הנכללת באופרה". אמנם זה מופיע באותו עמוד, אבל עדיין מדובר בחוסר נוחות.

מיכל מפנה למְכָל – הכתיב "מיכל" נפוץ מאוד, אבל אינו נכון לפי האקדמיה. על כך שהוא נפוץ מעידה העובדה שהמילה מוזכרת בכללי הכתיב חסר הניקוד – אין שום צורך לכתוב י', משום שהמ"ם לא מנוקדת בצירי, אלא בשווא. עם זאת, מעניין לציין שהמילון של קליין דווקא מכיר בקיומה של הצורה בצירי – מֵכָל, ומכאן הדרך ליו"ד כבר קצרה יותר, אף על פי שאינה נחוצה גם אם הצירי היה נכון. ציון ברור של משקל המילה והרחבה על כך שאי אפשר לכתבה בצירי היו משכנעים יותר. ואולי בעצם כן אפשר? בוויקיפדיה כבר תיקנתי את כל "מיכלי" הדלק, המים והגז שמצאתי למכלים, אבל הייתי מאושר יותר אם הייתי יודע למה הצורה מיכל כל כך פסולה.

מַטָּף מפנה למַטְפֶּה – בשיעור לשון בחטיבה המורה הסביר לנו שהצורה הנכונה היא מטפה. אם כן, מעניין מדוע בחרו עורכי מא"ש לנקד את המילה מטף בכלל ולא להשאירה לא מנוקדת, כמו הצורה השגויה (?) "מיכל" (ע"ע) ולמה הט' דגושה? כי אולי זה מגיע משורה נט"ף? ואז מה רע בצורה מַטָּף? והאם זה בכלל רע? ואם זה לא רע, אז מדוע מטף מפנה למטפה ולא להפך? הרושם שלי הוא ש"מטף" נפוץ הרבה יותר בדיבור.