Archive for the ‘החלטות האקדמיה בדקדוק’ Category

אחר הוא שורש בעייתי. למשל, אין הסבר לניקוד המשונה: אַחַר; מדוע יש פתח באל"ף? זו לא הברה סגורה. ההסבר הוא כנראה שבעבר היה דגש בחי"ת שסגר הברה, אבל את זה אפשר לנחש רק אחרי עיון בכמה ספרי דקדוק וגם אז זה לא ברור.

יש לזה משמעויות מעבר לסקרנות. למשל, איך מנקדים ומבטאים מילים אחרות שגזורות מהשורש הזה – בחטף פתח או בשווא בחי"ת? למשל, אחריות, אחרון־המוהיקנים, לאחרונה?

לפי האקדמיה, המילה אחריות יכולה להיות מנוקדת גם אַחְרַיוּת וגם אַחֲרַיוּת, אבל זה לא כתוב בבירור באבן שושן. הערך הראשי הוא אַחְרַיוּת והניקוד אַחֲרַיוּת מופיע האחת הדוגמאות. אם האקדמיה מצאה לנכון לציין את זה בנפרד בחוברת החלטות האקדמיה בדקדוק, זה ראוי לציון בולט יותר גם במילון.

תשובות ברורות למילים האחרות שציינתי לא מצאתי בהחלטות האקדמיה. לכאורה נראה לי שכן יכול להיות שם שווא נח, שכן המילה אחרון כנראה גזורה מאותו משקל כמו פִּתְרוֹן, ולכן השווא יכול להיות נח. מכיוון שהגייה כזאת גם רווחת בציבור, היה טוב לדעת בוודאות אם היא נכונה דקדוקית או לא.

"נפולת של נמושות" – אמר יצחק רבין ביום העצמאות תשל"ו על היורדים מישראל. איך נכון לנקד את זה?

נְמוּשׁוֹת? נְמוֹשׁוֹת? התשובה הראשונה בוודאי לא נכונה, אף על פי שיש כנראה אנשים שהוגים כך. התשובה השנייה נראית נכונה, אבל באבן שושן כתוב נָמוֹשׁוֹת. אף על פי שהכתיב הזה מנוגד לכלל הבסיסי של הקמץ – קמץ שמתרחק בנטייה מהטעם, לא מתקיים ובדרך כלל הופך לשווא. בצורת היחיד הקמץ סמוך לטעם ובצורות הרבים הוא נמצא כבר במרחק שתי הברות, וחייב להתקצר, והצורה צריכה להיות נְמוֹשׁוֹת, וכך מנוקד במילונו של יהודה גור מתש"י. אבל אבן שושן לא טועה ולא מטעה: נָמוֹשׁוֹת אינה צורה שגויה. כך זה מנוקד בכתב יד קויפמן של המשנה (פאה ח א).

אך בכל זאת יש לי שתי טענות כלפי מילון אבן שושן כאן. הראשונה היא שאפשר היה לכלול הסבר לניקוד החריג. כנראה אין הסבר מעבר לניקוד של כתב יד קויפמן, מקור הסמכותי ביותר למשנה. חוברת החלטות האקדמיה בדקדוק כוללת את המילה הזו ברשימה של מילים עם ניקוד חריג: פָּעוֹטוֹת, פָּמוֹטוֹת, מָמוֹנוֹת, פָּשׁוֹשׁוֹת ושמות של עושי פעולה וכלים: לָקוֹחוֹת, כָּרוֹזוֹת, סָמוֹכוֹת, פָּגוֹשׁוֹת. יש שישה כרכים במילון והסברים לניקודים חריגים לא היו מבזבזים הרבה נייר.

הטענה השנייה היא הכללתה של הצורה "נמושה", כצורה מעברית חדשה, בערך נפרד. מדובר, למיטב הבנתי, באותה מילה, שבעברית חדשה נוצרה לה צורת יחיד בנקבה מצורת הרבים הנקבית לכאורה. המשמעות, למעשה זהה – "אדם חסר אופי או כוח פנימי, שקל להשפיע עליו" לא שונה בהרבה מהגדרה מס' 2 של נמוש – חלש, מפגר. אבל תקנו אותי אם אני טועה.

ואת האמירה של רבין, המתועדת בספר של רפי מן, בהחלט אפשר היה לכלול בתור דוגמה בערך.