Archive for the ‘הגדרה אנציקלופדית בעייתית’ Category

האטימולוגיה וההגדרה של המילה ביטניק לא מדויקות.

ההגדרה היא: כינוי אמריקני רווח בספרות המודרנית לצעיר "זועם", הבועט במסורת […] המפגין "לא אכפתית" וגו'. כמה בעיות: למה "זועם" במירכאות? זועם זה זועם. ולמה הניסוח הבן יהודאי המוזר "לא אכפתיות"? מקובל בימינו "חוסר אכפתיות", וגם כאן לא צריך מירכאות.

ומה שיותר חמור: אין כאן שום אזכור לביטניקים המקוריים – המשוררים של דור קרואק וגינסברג. קרואק עצמו המציא את המונח "Beat generation", שזה, למיטב הבנתי – "הדור המוכה, החבוט". תורת הצורות של האנגלית לא אומרת את זה בבירור, אבל נראה לי שמדובר ב"בינוני פעול" ובכל אופן יש לציין את זה באטימולוגיה ולא רק לכתוב "beat להכות". גם את הסיומת הרוסית "ניק" צריך להזכיר באטימולוגיה; היא לא מוזכרת גם בערכים "קיבוצניק" ו"מושבניק", ועל זה עוד אכתוב.

חלק מהשגיאות שאני מוצא באבן שושן הן בקושי שגיאות אלא חוסר התאמה לטעם הקטנוני שלי. אבל יש גם שגיאות ממש מביכות.

ספוטניק הוא הלוויין המלאכותי הראשון ששוגר לחלל. עשו את זה הרוסים בשנת 1957. זה היה כדור מתכת בקוטר 58 סנטימטר עם מכשירי מדידה, משדר רדיו וארבע אנטנות. הוא הקיף את כדור הארץ ושידר אותות פשוטים שריגשו את כל האנושות ועצבנו כמה אמריקאים.

ומה אומר אבן שושן? "ספוטניק [רוסית: sputnik בן לוויה] כינויו של הלוויין הרוסי הראשון שהמריאו בו שני קוסמונאוטים בשנת 1957 אל הירח."

אהם. הוא לא נשא קוסמונאוטים, בטח לא שניים, והוא לא טס אל הירח. זו שגיאה מביכה במיוחד, אך מעבר לזה, זה מעלה שוב את בעיית ההגדרות האנציקלופדיות, שלא כל כך נחוצות למילון לשוני ויכולות בקלות להפריע.

גם האטימולוגיה לא מושלמת: спутник זה אכן "בן לוויה" ברוסית, אבל אפשר גם לציין שזו המילה הרוסית הכללית ללוויינים טבעיים (ירחים) ומלאכותיים.

ודבר אחרון: בהחלט אפשר לציין שהלוויין הזה לא רק רוסי אלא גם סובייטי. המילה סובייטי הייתה חשובה מאוד פעם. אם קוראים חומר שיצא אז ב-1957 על האירוע, רואים שבמקורות רוסיים וזרים קוראים לו בעיקר סובייטי ולא רוסי.

נתקלתי בהגדרה של המילה חתול במהדורה ישנה של אבן שושן אצל ההורים שלי: "1ת. ראו חתול הבית. 2ח. שם כולל למשפחת יונקים הכוללת את האריה, הנמר, הברדלס, החתול ועוד. החתולים זריזים, חזקים וצמאי דם." וכולי באותו סגנון. הייתי בטוח שבמהדורה החדשה זה שונה, אבל לא – נשאר מילה במילה. "צמא דם" היא לשון ציורית מדי והגיע הזמן לעדכן אותה. מספיק לכתוב שהחתול טורף.

בכלל, ההגדרה האנציקלופדית הזאת קצת ארוכה מדי. וגם עדיף לקרוא לחתול הבית בהגדרה הזאת "חתול הבית", אחרת זה יוצא קצת מעגלי. עוד משהו שאפשר לעשות זה להוסיף את הערך "חתוליים" – אני לא ביולוג, אבל המונח מופיע באנציקלופדיה העברית, אז הוא כנראה תקני ומדעי – ושם לתת את ההגדרה המפורטת של משפחת החתוליים ולהפנות אליה מחתול 2.

יש כל מיני סוגים של מחברות. למשל מחברות חשבון – כלומר משבצות. או מחברת אנגלית – כלומר משמאל לימין. לדעתי זה ראוי להכללה.

כעת המשמעות היחידה שיש ל"מחברת" היא "שם ספרו של מנחם בן סרוק, מאבות הדקדוק העברי, שחי ופעל בספרד במאה ה-10. הספר כולל רשימת שורשי הלשון וגו'" – עוד כמה שורות של הגדרה אנציקלופדיה. ספר חשוב ביותר, אם כי אני בספק שהגדרה אנציקלופדית כה מפורטת כזו צריכה להימצא במילון.

הגיזרון של המילה "בנטו" – "בלשונות אפריקה: bantu בני אדם". מאוד לא מדויק: לא כל לשונות הן לשונות בנטו וגם לא בכל לשונות בנטו פירוש המילה הזאת הוא "בני אדם".