Archive for the ‘ביטוי’ Category

מילון אבן שושן, כרך נ-ע, עמ' 1378, עמודה שלישית. לערך עלה יש רשימה ארוכה של ביטויים. בין "עָלָה הַכּוֹרֵת עָלָיו" לבין "עָלָה יָפֶה" נמצא "???". שלושה סימני שאלה. מעניין מה הם רצו לכתוב שם ולא היו בטוחים.

יש כל מיני סוגים של מחברות. למשל מחברות חשבון – כלומר משבצות. או מחברת אנגלית – כלומר משמאל לימין. לדעתי זה ראוי להכללה.

כעת המשמעות היחידה שיש ל"מחברת" היא "שם ספרו של מנחם בן סרוק, מאבות הדקדוק העברי, שחי ופעל בספרד במאה ה-10. הספר כולל רשימת שורשי הלשון וגו'" – עוד כמה שורות של הגדרה אנציקלופדיה. ספר חשוב ביותר, אם כי אני בספק שהגדרה אנציקלופדית כה מפורטת כזו צריכה להימצא במילון.

נשאלתי מאיפה הביטוי "בין כה וכה". בדקתי באבן שושן. "כה וכה" זה מפרשת השבוע שלי, שמות, והייתי צריך לזכור את זה מהבר מצווה: וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ.

ואילו "בין כה וכה" לפי אבן שושן זה ביטוי מעברית חדשה. יש שני משפטים לדוגמה, אבל המקור שלהם לא מצוין וחבל.

וגם לא מתועד הביטוי המקוצר "בין כה", שמשמעותו כשל "בין כה וכה". הוא קיים, למשל, בשיר המצוין "לא עובד" של מלכת הפלקט:

כּבָר מִתְכַּוֵּן לְוַתֵּר
עַל מַבָּטִים שֶׁשְּׁמוּרִים לְאַחֵר,
אֵיךְ שֶׁהַזְּמַן מִתְקַצַּר בֵּין יוֹם לְיוֹם,
בֵּין כֹּה אֵין לִי כָּאן מַשֶׁהוּ בּוֹעֵר.

מה, מה הבעיה? – תקליט אינדי רוק ישראלי שמכר בערך 500 עותקים זה מקור סביר בהחלט. הרבה מהמקורות של אבן שושן מוכרים היום ללא הרבה יותר מ-500 אנשים.

לא מצאתי באבן שושן את הביטוי "עלה בסערה השמימה". פירושו ברור לי, אבל רציתי לקרוא על המקור ולדעת מה הניקוד. את הניקוד מצאתי בספר "סבא שלי היה רב" של אורי אורבך: עָלָה בִּסְעָרָה הַשָּׁמַיְמָה. הביטוי כן מופיע במילון אריאל.

תרגישו חופשיים לרדת עליי על חוסר ידיעת התנ"ך. המילה "השמימה" מופיעה בתנ"ך כמה פעמים בהקשרים שונים. בביטוי הזה מדובר באליהו הנביא, ובפסוקים המקוריים דווקא כתוב דווקא כתוב בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם (פתח בבי"ת – ה' הידיעה; אין דגש בסמ"ך, כי דגש נשמט לעתים קרובות מאותיות שוואיות). בהפסק המילה השמימה מנוקדת קמץ.

באבן שושן מופיעה המילה "הרבה" ומוסבר שהיא מקור מן הפועל "הִרְבָּה", וזה בסדר. מילה אחרת במשקל דומה היא "הָחֵל", וגם היא די נפוצה, אבל היא מופיעה רק תחת השורש חלל. קיימת אמנם הצורה "הֵחֵל", שמפנה לשורש חלל, אבל זה לא מושלם. בנוסף, הדוגמה לשימוש הזה היא "החל ביום, החל מיום", כאילו היא שימוש כזה אפשרי רק עם המילה "יום". ברשת קל למצוא דוגמאות ל"שבוע", "חודש", "2008" וכו', כך שאפשר להסתפק ב"החל ב, החל מ".

מלובש

קרובת משפחה התלוננה שהיא שמעה באיזו תכנית בוקר את המילה "מלובש" במקום "לבוש". ובכן, המילה "מלובש" קיימת במקורות מהמקרא עד עגנון ומסתבר שבלשון חדשה היא לכאורה קיימת גם בצירוף "שאלה מלובשת" – "שאלה שהמספרים נתונים בה בלבוש של סיפור", אם כי אני מכיר את זה בשם "בעיה" ובמשאל ידידים קצר לא מצאתי אף אחד שמכיר את הצירוף הזה.אבל זה מעלה את התמיהה – האם אבן שושן צריך או לא צריך לסמן שהיא מיושנת או ספרותית? זו לא באמת בעיה באבן שושן, אלא יותר תמיהה: האם צריך לסמן אותה "בלשון הספרות" או שמא להשאיר ולתת לה סיכוי לקום לתחייה? ומה עם מילים אחרות שמסומנות "בלשון הספרות"?