Archive for the ‘אנגלית’ Category

האטימולוגיה וההגדרה של המילה ביטניק לא מדויקות.

ההגדרה היא: כינוי אמריקני רווח בספרות המודרנית לצעיר "זועם", הבועט במסורת […] המפגין "לא אכפתית" וגו'. כמה בעיות: למה "זועם" במירכאות? זועם זה זועם. ולמה הניסוח הבן יהודאי המוזר "לא אכפתיות"? מקובל בימינו "חוסר אכפתיות", וגם כאן לא צריך מירכאות.

ומה שיותר חמור: אין כאן שום אזכור לביטניקים המקוריים – המשוררים של דור קרואק וגינסברג. קרואק עצמו המציא את המונח "Beat generation", שזה, למיטב הבנתי – "הדור המוכה, החבוט". תורת הצורות של האנגלית לא אומרת את זה בבירור, אבל נראה לי שמדובר ב"בינוני פעול" ובכל אופן יש לציין את זה באטימולוגיה ולא רק לכתוב "beat להכות". גם את הסיומת הרוסית "ניק" צריך להזכיר באטימולוגיה; היא לא מוזכרת גם בערכים "קיבוצניק" ו"מושבניק", ועל זה עוד אכתוב.

מודעות פרסומת

באבן שושן המילה סְצֵנָה כתובה בלא יו"ד וטוב שכך – לא צריך לעודד כתיבת יו"דים מיותרים לציון צליל /e/ – וכבר שמעתי אנשים שמבטאים "סֵצִינָה" ר"ל. עם זאת, הכתיב "סצינה" די נפוץ (בגוגל – תוצאות כמעט שוות ל"סצנה"), אז אולי אפשר לציין אותו את ככתיב לא תקני, למשל על ידי הפניה מ"סצינה" ל"סצנה". מן הסתם הערכים האלה יופיעו אחד אחרי השני, כי בעברית אין עוד מילים שמתחילות בסצ'. אז אולי אפשר לוותר על זה.

אבל מה שיותר חשוב הוא חסרונו של פירוש שנפוץ מאוד היום – כינוי לתופעה תרבותית, סגנון, כגון "סצנת הָאָנִימָה", "סצנת המטאל". רוזנטל מספק הגדרה טובה שאפשר לאמץ בלי הרבה שינויים גם למילון כללי: "מכלול התרחשויות בתחום חברתי־תרבותי". מעניין לציין שמילון Merriam-Webster Collegiate לא נותן לכך הגדרה ברורה; הדבר הכי קרוב כנראה הוא sphere of activity, וגם את זה אני מבין רק לפי הדוגמה the drug scene. המשמעות הזאת כנראה חדשה למדי, כי היא לא מופיעה ב-Webster's Third.

לגבי האטימולוגיה: רוזנטל מציין את הרוסית כמקור. יש סיכוי טוב שזה נכון לגבי ההגייה בצד"י, שכן קשה להאמין שהצד"י הגיעה לעברית ישר מהלטינית, וכנראה כדאי לציין את זה באבן שושן. עם זאת, לא נראה לי שמשמעות כזאת קיימת ברוסית והיא כנראה הגיעה אל העברית מאנגלית – אבל תקנו אותי אם אני טועה.

כנראה עורכי אבן שושן באמת מחפפים בגיזרונן של מילים ממקור אמריקאי.

על המילים "שוקולד" ו"קקאו" כתוב שהן ממקור "מקסיקני". זה לא שגוי לחלוטין: השפות האינדיאניות שמהן הגיעו המילים האלו מדוברות במקסיקו ובמדינות שכנות וגם השם מקסיקו הגיע מאחת מהן. ובכל זאת אפשר לציין שם מדויק יותר לשפה. לפי מריאם-ובסטר שתי המילים מגיעות משפת נאוואטל. על שוקולד מריאם-ובסטר גם מוסיף שזה שם המשקה שמכינים שם מהצמח הזה ושייתכן שהשם קשור למילה chikolli – וו שבעזרתו מערבבים את המשקה הזה.

לפי המאמר רוקחות תרבותית של שוקולד (The Cultural Pharmacology of Chocolate) מאת טים באטצ'אלדר (Tim Batchelder) בכתב עת לרפואה אלטרנטיבית Townsend Letter for Doctors and Patients, המילה הגיעה לנאוואטל משפות אינדיאניות אחרות – אולמק ומאיה.1

על שוקולד אבן שושן גם מציין שלעברית המילה הגיעה מאנגלית. אולי באמת, אבל אולי זו פשוט הייתה השפה הזרה הזמינה ביותר לעורכי המילון. הייתי רוצה לדעת מי היה הראשון שהשתמש במילה הזאת – ובכל מילה אחרת – בטקסט עברי ולפי זה אפשר היה גם לדעת בצורה מדויקת יותר מאיפה היא הגיעה. הרי אם היא הייתה מגיעה מאנגלית, זה היה יכול להיות צ'וקולט או טשוקולט, לא? בשי"ן אומרים את המילה הזאת, למשל ברוסית (шоколад) וביידיש (שאָקאָלאד). והתוספת של -ה בסוף, שהייתה נהוגה פעם ("שוקולדה") ממש לא אנגלית ואולי היא מגיעה מפולנית (czekolada). בהיות אבן שושן המילון האטימולוגי הכללי היחיד של השפה העברית שכתוב בעצמו בעברית, הוא צריך להקפיד יותר. אם עורכי אבן שושן מפחדים שקוראים בישראל לא יכירו שמות מוזרים של שפות כגון נאוואטל ואולמק, אפשר ליצור רשימה של כל השפות שמצוטטות באטימולוגיה עם הסבר קצר על כל אחת מהן או לכלול את כל שמות השפות כערכים במילון.

מילון קליין מציין את נאוואטל כמקור לשתי המילים, אבל משום מה כולל רק "שוקולדה" ולא "שוקולד".

חג שבועות שמח!


1 קחו את זה בעירבון מוגבל, משום שכתב העת הזה לא מגדיר את עצמו מדעי. אני בכל זאת מביא את המידע הזה על אולמק ומאיה, כי הוא לא נראה מופרך והוא גם מבוסס על הספר "ההיסטוריה האמתית של שוקולד" (The True History of Chocolate) מאת מייקל וסופי קו (Sophie D. Coe ו-Michael D. Coe), שנראה אמין, אם כי אינני יכול לעיין בו.

להמון מילים ניתן תרגום לאנגלית. זה היה אולי שימושי בתקופתו של בן יהודה, אבל בימינו זה מוריד מערכה של העברית. נכון שישנן מילים שקל להגדיר אותן פשוט על ידי תרגומן לאנגלית, למשל מילים טכניות, אבל גדולתו של מילון טוב ביכולתו להגדיר מילים בלי להזדקק לתרגום ללעז.

נָרָטִיב – אטימולוגיה של נרטיב כנראה לא ישירות מלטינית אלא מ-narrative באנגלית שהגיע מ-narratus.