הבלשנים לא כל כך בטוחים לגבי האטימולוגיה של "אישון". בד"ב, קליין ואבן שושן אומרים שזה מ"איש", אבל לא בוודאות.

מה שיותר מעניין זה הצירוף "אישון לילה". לכאורה הגיוני שכשם שהאישון נמצא באמצע העין, כך אישון לילה הוא אמצע הלילה, וזה באמת מה שאומרים על "אישון" בד"ב וקליין. הביטוי מופיע בספר משלי ז ט – "בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה". מה שמעניין זה שכמה פסוקים לפני כן מופיעה המילה אישון במשמעות של בבת עין – "וְתוֹרָתִי כְּאִישׁוֹן עֵינֶיךָ". ואילו במשלי כ כ כתוב: "מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ יִדְעַךְ נֵרוֹ באישון חֹשֶׁךְ"; הכתיב הוא אישון, אבל הקרי בשוליים – אֱשׁוּן!

כאן העניינים מסתבכים באמת. בד"ב חושב שאשון זו צורת משנה של אישון ואילו אבן שושן וקליין החדשים יותר אומרים שזה גלגול של המילה האכדית išinnu – זמן קבוע. אבן שושן לא מזכיר את המילה הארמית הקשורה "אשונא", שמובאת אצל קליין, אבל הוא מוסיף ש"אישון" ב"אישון לילה" הוא צורת משנה של "אשון" ולא להפך. כלומר, אלא אם כן פספסתי משהו, אבן שושן לא מציין כלל את האפשרות ש"אישון לילה" קשור ל"אמצע הלילה".

זו לא בעיה גדולה, כי אולי הקשר הזה באמת שגוי מבחינה אטימולוגית, אבל הקרבה בין שני השימושים של אישון במשמעויות השונות במשלי ז והכתיב והקרי בפרק כ גורמים לי לחשוב שהסיפור מורכב יותר. למשל, יכול להיות שהיה כאן מקרה של אטימולוגיה עממית בעת כתיבת ספר משלי.

כמובן יכול להיות שכל המחשבות האלה שלי מאוד לא מושכלות ומישהו חכם ממני כבר חקר את הנושא ומצא את האמת. אם כן, ספרו לי על זה בתגובות – ובכל מקרה הייתי רוצה לראות משהו מפורט יותר על דפי אבן שושן.

נתקלתי במוזרות הזאת בעקבות קריאת "דולי סיטי" של אורלי קסטל בלום. היא כתבה "אשון לילה" וזה נראה לי משונה, אז הלכתי לבדוק. לא ברור לי מדוע בחרה דווקא ב"אשון", כאשר הן בשפה המדוברת היום והן בתנ"ך הביטוי הוא בפירוש "אישון לילה" ו"אשון" מופיע בצירוף "אשון חושך". היא לא הראשונה שעשתה את זה – גם יל"ג ערבב בין שני הביטויים (לפי הדוגמה באבן שושן). למרות יל"ג, מבחינה ספרותית זה נראה לי כמו התחכמות לשונית מיותרת ובספר הזה יש עוד הרבה כאלה; אבל מבחינת הסקרנות שלי זה טוב, כי שמחתי לגלות את החידה הקטנה הזאת.

מודעות פרסומת

  1. במקרא, בפרט בחלקי השירה (כמו ספר משלי כולו), מצויים משחקי מילים של שימוש במילה דומה או בצליל דומה (בלי קשר הכרחי בין השורשים) במשפטים סמוכים. לא זוכר כרגע דוגמאות, אבל רואים זאת מידי פעם.

    • שנים, שנים אני אומר לעצמי שאני צריך ללמוד את התנ"ך ואת המשנה ביסודיות. בלי זה אני לשונאי בלאי.

      • נכון.

        אני מפנטז מדי כמה חודשים (לפחות) על קבוצת קריאה במקרא, שתורכב מאנשים עם רקע מגוון (ספרות, לשון, אולי גם דת, בתנאי שלא ייעלבו מקריאה בלתי-מחויבת ליהדות).

        אבל אסור, אסור. אין זמן. אולי פעם.

        • ענבל

          הרעיון של אסף כל-כך יפה. הייתי שמחה מאוד להצטרף לקבוצה כזאת, בתקווה שלא הייתה דרישה לידע מקצועי. חובה לכלול בקבוצה כזאת כמה אנשים בעלי עניין דתי כדי להבין את הטקסט לעומקו; רק צריך להבהיר שהמטרה היא לערוך קריאה ספרותית טהורה – דבר מקובל מאוד בספרות הרבנית, דרך אגב.

  2. איתמר

    אינטואיטיבית:

    אישון הוא החלק השחור ביותר בעין (אולי החלק השחור היחיד בגוף?), ומכאן בהשאלה, אישון לילה – החלק השחור (חשוך) ביותר בלילה.

    • ענבל

      איתמר – הבחנה מבריקה!

      • ענבל

        אני רק רוצה לחדד את העניין ולהוסיף שהאישון הוא לא סתם החלק השחור היחיד בגוף, אלא ייתכן שבעבר ראו בו בגלל צבעו סוג של מסך על העין ולכן "אישון לילה" הוא הזמן בו ניתן לראות בלילה רק באמצעות האישון, כלומר אי-אפשר לראות כלל.

  3. עמוס ארביב

    מה דעתך ש"אישון" הוא למעשה "איש קטן"
    כלומר הדבר שנגלה לעינינו במבט קרוב אל תוך אישון הוא ההשתקפות שלנו בצורת "איש קטן"…




להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s



%d בלוגרים אהבו את זה: