אחר הוא שורש בעייתי. למשל, אין הסבר לניקוד המשונה: אַחַר; מדוע יש פתח באל"ף? זו לא הברה סגורה. ההסבר הוא כנראה שבעבר היה דגש בחי"ת שסגר הברה, אבל את זה אפשר לנחש רק אחרי עיון בכמה ספרי דקדוק וגם אז זה לא ברור.

יש לזה משמעויות מעבר לסקרנות. למשל, איך מנקדים ומבטאים מילים אחרות שגזורות מהשורש הזה – בחטף פתח או בשווא בחי"ת? למשל, אחריות, אחרון־המוהיקנים, לאחרונה?

לפי האקדמיה, המילה אחריות יכולה להיות מנוקדת גם אַחְרַיוּת וגם אַחֲרַיוּת, אבל זה לא כתוב בבירור באבן שושן. הערך הראשי הוא אַחְרַיוּת והניקוד אַחֲרַיוּת מופיע האחת הדוגמאות. אם האקדמיה מצאה לנכון לציין את זה בנפרד בחוברת החלטות האקדמיה בדקדוק, זה ראוי לציון בולט יותר גם במילון.

תשובות ברורות למילים האחרות שציינתי לא מצאתי בהחלטות האקדמיה. לכאורה נראה לי שכן יכול להיות שם שווא נח, שכן המילה אחרון כנראה גזורה מאותו משקל כמו פִּתְרוֹן, ולכן השווא יכול להיות נח. מכיוון שהגייה כזאת גם רווחת בציבור, היה טוב לדעת בוודאות אם היא נכונה דקדוקית או לא.

מודעות פרסומת



    להשאיר תגובה

    הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

    הלוגו של WordPress.com

    אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    תמונת Twitter

    אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    תמונת Facebook

    אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    תמונת גוגל פלוס

    אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    מתחבר ל-%s



%d בלוגרים אהבו את זה: