ארכיון עבור יוני, 2009

איזו מילה מוזרה.

כלום היא מילה מתקופת החכמים ולרוב הדעות זה הלחם של כָּל ומְאוּם. ומה זה מְאוּם? יש שתי מילים קשורות לכאורה: מאום ומְאוּמָה. מאומה מופיעה במקרא במשמעות של "משהו" ובדרך כלל בשלילה – לא מאומה, אל תעש מאומה וכו'. הגיזרון נראה קצת מעגלי: טענה אחת היא שזה גלגול של "מה ומה", אבל יש בכך ספק בגלל הטעם המלעילי (בד"ב, קליין); דעה אחרת היא שמדובר בגזירה ממְאוּם. אבל מה זה מאום?

במקרא זה מופיע פעמיים: בדניאל ובאיוב. בדניאל א הקרי הוא מוּם. ובאיוב לא מצוין קרי, אבל אין שווא במ"ם – בקורן ובדותן אין שום ניקוד ובסנונית יש קובוץ וגם לפי הפסוק נראה שהכוונה למוּם (וכך גם אומר בד"ב). המילה מוּם מופיעה כבר בספר ויקרא. אז האם יש קשר בין מום ומאומה?

אבן שושן אומר שזה אולי כיווץ ממאום, מה שנראה קצת מוזר. והוא מצטט את הפסוק מאיוב גם בערך מאום וגם במום, ומנקד אותו שונה, בהתאם לערך. אהם.

מודעות פרסומת

למילה נעימה שתי משמעויות: צורת נקבה של שם התואר "נעים", ו"מנגינה".

למילים כנראה גיזרון שונה: נעים קשור לשורש نعم/נעם בערבית ונעימה קשורה לשורש نغم/נע'ם, כלומר עם עי"ן אחרת. אבן שושן אומר על זה משהו מוזר: על נעימה כתוב [מן נעם (כלומר השורש נעם שממנו גזורה המילה נעים); ערבית נַעְ'מַה] ועל נעם כתוב שהמקבילה הערבית היא נַעִמַ, בעי"ן רגילה.

מילון קליין אומר בפירוש שמדובר בשורש אחר.

העניינים הולכים ומסתבכים: לדעת אבן שושן נעימה היא מילה מקראית שמופיעה בתהלים טז יא ואז הוא מיד סותר את עצמו: המשמעות המקראית שייכת לנְעִימוּת ולא למנגינה. קליין ובד"ב חושבים שהמשמעות של מנגינה בתר מקראית ואבן שושן בעצם מסכים, אבל בערך נעימה הוא מערבב בין הדברים.

למילה גיל כמה משמעויות. הנפוצה ביותר היום היא "תקופת חיים". השנייה, שמשמשת היום בלשון מליצית יותר היא "שמחה". ויש עוד אחת: "ענבל, הלשון שבתוך הפעמון". במשמעות האחרונה המילה מופיעה בלשון חכמים ואבן שושן אומר שהיא כנראה תצלילית – גזורה מצליל הפעמון.

גיל במשמעות "תקופת חיים" קשור ל"ג'יל" בערבית, שפירושו "דור". לפי מילון שרוני, שורש המילה הערבית הזאת הוא גיל. באבן שושן המילה הערבית, הכתובה אותיות עברית, מופיעה משום מה עם דגש בגימ"ל: "גִּ'יל". אני בטוח שמדובר בשגיאה.

גיל במשמעות "שמחה" קשור למילה הערבית "גַ'אלַ", שפירושה "הסתובב". באבן שושן זה משום מה מנוקד "גַ'אַל" – בלי דגש, אבל עם פתח באל"ף, וזו טעות חמורה: בפעלים ערביים אמור להיות בכל מקרה פתח בעה"פ, והאל"ף בשורש הזה אמורה להיות נחה, כי השורש הוא ג'ול (לפי שרוני).

והבעיות לא נגמרות כאן. קליין אומר שגם השורש של גיל במשמעות תקופה קשור למעגל, אבל לא מסביר מעבר. בד"ב כולל את גיל במשמעות תקופה תחת אותו שורש. ייתכן שבאמת יש קשר, אבל אינני מומחה לערבית ולא אוכל לקבוע בוודאות.

מכל מקום, אם מתעלמים מהשגיאות בניקוד הגיזרון הערבי, החלוקה לשני ערכים נפרדים באבן שושן נראית לי נכונה. מילון ההווה, למשל, הרחיק לכת ושם את שתי המשמעויות באותו ערך ממש והתעלמו מהמשמעות השלישית.

האטימולוגיה וההגדרה של המילה ביטניק לא מדויקות.

ההגדרה היא: כינוי אמריקני רווח בספרות המודרנית לצעיר "זועם", הבועט במסורת […] המפגין "לא אכפתית" וגו'. כמה בעיות: למה "זועם" במירכאות? זועם זה זועם. ולמה הניסוח הבן יהודאי המוזר "לא אכפתיות"? מקובל בימינו "חוסר אכפתיות", וגם כאן לא צריך מירכאות.

ומה שיותר חמור: אין כאן שום אזכור לביטניקים המקוריים – המשוררים של דור קרואק וגינסברג. קרואק עצמו המציא את המונח "Beat generation", שזה, למיטב הבנתי – "הדור המוכה, החבוט". תורת הצורות של האנגלית לא אומרת את זה בבירור, אבל נראה לי שמדובר ב"בינוני פעול" ובכל אופן יש לציין את זה באטימולוגיה ולא רק לכתוב "beat להכות". גם את הסיומת הרוסית "ניק" צריך להזכיר באטימולוגיה; היא לא מוזכרת גם בערכים "קיבוצניק" ו"מושבניק", ועל זה עוד אכתוב.

יש מתכת שסמלה הכימי W ויש לה שני שמות מקובלים: וולפרם וטונגסטן.

הקורא אופיר שאל אותי – מהו השם הנפוץ יותר? אינני יודע. האקדמיה ממליצה על וולפרם. אני לא יודע מהן הסיבות שלה לכך, אבל אני יכול לחשוב על הסיבה הבאה: השם הזה נשמע יותר טבעי לדוברי עברית, שרגילים יחסית לשמות גרמניים, מאשר השם השוודי טונגסטן. מצד שני טונגסטן יותר חד משמעי – טונגסטן בעברית זו רק המתכת, בעוד שוולפרם זה גם שם של כמה אנשים, ביניהים איש העסקים סטיבן וולפרם, המתחרה התורן של גוגל שכמו קודמיו מכחיש שהוא מתחרה בגוגל. אבל השם שלו, מה לעשות, מתחרה בשם המתכת.

אבן שושן, עם או בלי קשר לאקדמיה, כולל את המידע המפורט על המתכת שסמלה W בערך וולפרם והערך טונגסטן הוא למעשה הפניה. זה סידור טוב מהטעמים לעיל ורק הערה אחת יש לי: האטימולוגיה של טונגסטן יכולה להיות מפורטת יותר. לפי מריאם-ובסטר פירוש השם השוודי הוא "אבן כבדה" – בהחלט רלוונטי ומעניין.

חלק מהשגיאות שאני מוצא באבן שושן הן בקושי שגיאות אלא חוסר התאמה לטעם הקטנוני שלי. אבל יש גם שגיאות ממש מביכות.

ספוטניק הוא הלוויין המלאכותי הראשון ששוגר לחלל. עשו את זה הרוסים בשנת 1957. זה היה כדור מתכת בקוטר 58 סנטימטר עם מכשירי מדידה, משדר רדיו וארבע אנטנות. הוא הקיף את כדור הארץ ושידר אותות פשוטים שריגשו את כל האנושות ועצבנו כמה אמריקאים.

ומה אומר אבן שושן? "ספוטניק [רוסית: sputnik בן לוויה] כינויו של הלוויין הרוסי הראשון שהמריאו בו שני קוסמונאוטים בשנת 1957 אל הירח."

אהם. הוא לא נשא קוסמונאוטים, בטח לא שניים, והוא לא טס אל הירח. זו שגיאה מביכה במיוחד, אך מעבר לזה, זה מעלה שוב את בעיית ההגדרות האנציקלופדיות, שלא כל כך נחוצות למילון לשוני ויכולות בקלות להפריע.

גם האטימולוגיה לא מושלמת: спутник זה אכן "בן לוויה" ברוסית, אבל אפשר גם לציין שזו המילה הרוסית הכללית ללוויינים טבעיים (ירחים) ומלאכותיים.

ודבר אחרון: בהחלט אפשר לציין שהלוויין הזה לא רק רוסי אלא גם סובייטי. המילה סובייטי הייתה חשובה מאוד פעם. אם קוראים חומר שיצא אז ב-1957 על האירוע, רואים שבמקורות רוסיים וזרים קוראים לו בעיקר סובייטי ולא רוסי.