אחרי שדיברנו אתמול על מיכל או מכל, בואו נדבר על מה ששמים בו. לפי אבן שושן, מקור המילה בנזין – benzine האיטלקי. יותר סביר שהמילה הגיעה לעברית מאנגלית, גרמנית או רוסית, אבל מה שעוד יותר חמור הוא שיש מאחוריה סיפור ארוך הרבה יותר שלא נזכר באבן שושן כלל.

את השורש בנז-, שמשמש בשמות של משפחה גדולה של חומרים כימיים, הביאו לאירופה הקטלאנים. בקטלאנית המילה הייתה benjuí (בָּנְז'וּאִי) ומשם היא הגיעה לצרפתית, אנגלית וכולי. אבל עם כל כמה שאני מחבב את הקטלאנים, אינני טוען שהם המציאו את המילה הזאת. הם הביאו אותה מערבית – لبان جاوي (לֻבַּאן גַ'אוִי), כלומר לְבוֹנָה מג'אווה. כך שם של בושם בעל ריח נעים כנראה הפך לשם של דלק מסריח, ומילה שמית חזרה אלינו בלבוש אירופי.

היה ראוי שאבן שושן לכל הפחות יזכיר את המקור הערבי של המילה.

(במאמר מוסגר, באטימולוגיה של המילה הזאת במילון קליין גם יש שגיאה. לא מוזכרת שם קטלאנית, אלא ספרדית, והכתיב הוא benjiú. זה בוודאי לא נכון – גם מילון האקדמיה המלכותית הספרדית DRAE מודה בערך benzoe שזו מילה קטלאנית שנכתבת benjuí.)

מודעות פרסומת

  1. איזה יופי! אטימולוגיה מרתקת!




להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s



%d בלוגרים אהבו את זה: