עלה בסערה השמימה

לא מצאתי באבן שושן את הביטוי "עלה בסערה השמימה". פירושו ברור לי, אבל רציתי לקרוא על המקור ולדעת מה הניקוד. את הניקוד מצאתי בספר "סבא שלי היה רב" של אורי אורבך: עָלָה בִּסְעָרָה הַשָּׁמַיְמָה. הביטוי כן מופיע במילון אריאל.

תרגישו חופשיים לרדת עליי על חוסר ידיעת התנ"ך. המילה "השמימה" מופיעה בתנ"ך כמה פעמים בהקשרים שונים. בביטוי הזה מדובר באליהו הנביא, ובפסוקים המקוריים דווקא כתוב דווקא כתוב בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם (פתח בבי"ת – ה' הידיעה; אין דגש בסמ"ך, כי דגש נשמט לעתים קרובות מאותיות שוואיות). בהפסק המילה השמימה מנוקדת קמץ.

מודעות פרסומת

  1. דרור ב

    "השמימה" = ה"א הידיעה + שמים + ה"א המגמה.
    ה"א המגמה עשויה להצטרף במקרא לכל שם (ראה גזניוס), ואין צורך בערך מילוני נפרד לכל שם: ארצה, ימה, ביתה, צפונה …
    במילון אבן שושן שבידי (מהדורת תשל"ב) אני רואה "השמימה" כתת-ערך מתחת ל"שמים".

    האם במהדורה החדשה יש "עלה לשמים"? בחיפוש מהיר אפשר למצוא שניב זה מיוחס לבד מלאליהו גם לישו ולמוחמד, ולפעמים גם לבני תמותה רגילים.

    "עלה בסערה השמימה/אל השמים" הוא לא בדיוק ניב, כי הוא מתייחס רק לאליהו ורק לסיפור במקרא (אם כי אפשר בהשאלה לייחס אותו גם לאירוע אחר). משמעותו כפשוטו, נגזרת מהמרכיבים שלו: עלה אל השמים בסערה (ראה את הסיפור במקרא).
    לא הייתי מתנגד להוספתו למילון משום שמי שנתקל בצירוף הזה ואינו מכיר את הסיפור המקראי לא יוכל להבין את המשמעות.




להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s



%d בלוגרים אהבו את זה: