ארכיון עבור אפריל, 2009

הביבליוגרפיה קוראת לקנון של אבן סינא גם "קאנון" וגם "קנון" – באותה שורה.

(ובאותה הזדמנות, שאלה: הספר שלו ידוע גם בערבית וגם בלטינית, אז איך נהוג לקרוא לו בעברית – קָאנוּן על פי ערבית ופרסית או קָאנוֹן על פי לטינית?)

מודעות פרסומת

זה עניין די קטנוני, אבל למה בעצם האטימולוגיות לא מנוקדות? כמעט כל המילון מנוקד, כולל הוראות השימוש ומוספי הדקדוק, אז למה לא האטימולוגיות?

יש הפניה ממילים בכתיב חסר ניקוד למילים בכתיב מנוקד כאשר יש ביניהם הבדל, אבל היה טוב אם בערכים של צורות מנוקדות היה מופיע גם הכתיב חסר הניקוד על כללי האקדמיה ולא היה צריך לנחש אותו לפי הכללים בסוף הכרך האחרון. זה כן קיים לצורת היסוד של המילה, אז אפשר לדעת שזִכָּרוֹן זה "זיכרון", אבל מה עם מקרה פחות ברור כמו יִתֵּן-ייתן, צורת העתיד של נתן?

תחת ערכי שורשים מופיעים הפעלים שגזורים מהשורש, אבל לא שמות. היה נחמד אם הייתה גם רשימת שמות, כמו במילון ערבי-עברי של שרוני. אחד המוספים במילון הוא "ילקוט השורשים ונגזריהם", אבל למה בעצם זה צריך להיות מוסף?

היה נחמד אם אפשר היה לכל מילה לדעת מה שורשה ומה משקלה. כדי לחסוך בנייר אפשר להשמיט את ציון השורשים הפשוטים ביותר, כגון זה של המילה מִכְתָּבָה, אבל לציין שורשים קשים יותר, כגון זה של מַזָּל (נז"ל? מז"ל?) או נָצִיג (יצ"ג? נצ"ג?). כנ"ל משקל – ברור מה המשקל של מִכְתָּבָה, אבל מה המשקל של מְכָל?

כללי: יצירת קשר

במילון Merriam-Webster המצוין מצוינות כמה דרכים ליצור קשר עם בית ההוצאה ולהציע תיקונים, אבל אף פעם לא נזקקתי לזה. באבן שושן מצאתי המון בעיות, אבל לא מצאתי דרך פשוטה הציע תיקונים. האם לא חיפשתי טוב?