רכשתי את המהורה החדשה של „דקדוק הפה והאוזן” של עוזי אורנן. נתקלתי שם ברשימת מילים שבהן יש א כאת קריאה (עמ׳ 40). בהן – „פֹּארָה” ו„נְכֹאת”. זה היה חשוב לי, כי אני מתחזק את הערך חולם בוויקיפדיה, ויש בו רשימת מילים שבהן יש א במקום ו. כמובן, לפני שהוספתי אותן לערך, רציתי להצליב עם מקורות אחרים, וגיליתי דברים מעניינים.

עם „נכאת” אין בעיות מיוחדות, אבל היה נחמד לראות שאבן־שושן מספר ש„נכאת” זה מין בושם, ובאותו הערך אומר ש„בית־נכות” היא מילה אחרת שנכתבת באות ו. טוב להזכיר טעויות נפוצות כאלה באותו הערך.

הסיפור של „פארה” מעניין יותר. פירושה המילה הזאת הוא „ענף”, והיא מופיעה מספר פעמים בספרי הנביאים. אבן־שושן מפנה ליחזקאל לא ד, אבל לא התעצלתי ובדקתי בספר תנ״ך אמתי, והנה מסתבר שהפסוק הנכון הוא יחזקאל לא ה, ולא ד. כמה פסוקים אחרי־כן, ביחזקאל לא יג אפשר לראות גם הבדל בין התנ״ך של אהרן דותן לבין תנ״ך קורן – המילה הזאת מופיעה שוב, ואצל דותן כתוב „פֹּארֹתָיו” ובקורן – „פֹּרֹאתָיו”. יהיה מעניין לבדוק את זה יותר לעומק.

עמבה

אבוי ואוי ואבוי.

המילה „עמבה” אינה מופיעה באבן־שושן.

יהלם

נשאלתי האם תקין לכתוב את שם המשפחה „יהלם” בכתיב חסר ללא ו.

עשיתי את הדבר הפשוט: בדקתי במילון אבן־‏שושן. המילון הזה כולל רק את המילה יַהֲלוֹם, בכתיב מלא. בדוגמה מן המקרא כתוב רק הפסוק שבו המילה מופיעה, אבל לא הפסוק עצמו, כמתבקש. אם פותחים תנ״ך, רואים שהמילה שם כתובה בכתיב חסר: יַהֲלֹם.

אבן־‏שושן לא כולל את הכתיב הזה בכלל. לפי כללי האקדמיה הכתיב התקני היום הוא הכתיב המלא עם ו, אז זה בסדר שההגדרה מופיעה תחת יַהֲלוֹם, אבל היה ראוי לכלול גם את הכתיב החסר יַהֲלֹם בתור הפניה ליַהֲלוֹם, כשם שהעיול כֹּחַ, למשל, מפנה אל כּוֹחַ.

ולשאלה המקורית, האקדמיה מתגמשת כשמדובר בשמות פרטיים, אז הכתיב „יהלם” אינו שגוי לגמרי, אבל הייתי ממליץ לאנשים שזה שמם לכתוב אותו בכתיב מלא, לא רק כי „ככה האקדמיה אמרה”, אלא גם כי קל יותר לקרוא את זה.

חזרתי!


התקשיתי למצוא באבן־שושן את צירוף המילים „נקודת תורפה”.

הוא מופיע במילון הצירופים של רוזנטל ובמילון רב מילים באות נ, אבל אינו מופיע באבן־שושן. המילה תורפה כן מופיעה, אבל מכיוון שהיא מופיעה בלשון ימינו בעיקר בצירוף הזה, ראוי להציב אותה באות נ.

מילון אבן שושן, כרך נ-ע, עמ' 1378, עמודה שלישית. לערך עלה יש רשימה ארוכה של ביטויים. בין "עָלָה הַכּוֹרֵת עָלָיו" לבין "עָלָה יָפֶה" נמצא "???". שלושה סימני שאלה. מעניין מה הם רצו לכתוב שם ולא היו בטוחים.

אני מדבר פה בעיקר על טעויות והצעות לתיקון במילון אבן שושן, אבל יש שינויים שכבר נעשו וגם אליהם מעניין לשים לב.

במהדורת תשל"ד של "המילון העברי המרוכז" בכרך אחד אדום שנמצאת בהרבה מאוד בתים בישראל ההגדרה ל"הומוסקסואליות" היא:

תשוקה מינית סוטה של גבר או אישה אל בני מינם.

אותה הגדרה מצויה גם במהדורת תשנ"ב. ואילו במהדורת תשס"ד ההגדרה היא:

תשוקה מינית של גבר או של אישה אל בני מינם.

כלומר, המהדורה החדשה מתקדמת יותר מבחינה חברתית, אבל שמרנית יותר מבחינה תחבירית. הוויתור על "סוטה" נראה לי מבורך ולו רק כי המילה הזאת מיותרת, ואילו ה"של" הנוסף נראה לי קצת מלאכותי, אבל ניחא.

העמוד הבא »



הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.